האם אתה סטרייט? האם אתה ביסקסואל? חדסקסואל? גיי? או הומו? לסבית? טראנסג’נדר? מי את/ה? לאיזו הגדרה אתה שייך? למה בכלל צריך את המידע הזה? זה עניינו של מישהו? זה עדיין משנה למישהו?

הרגע המביך ביותר במפגש שבין ‘סטרייט’ ל’גיי’ או בין מי שהוא חד מיני לדו מיני ועוד ועוד מיני הגדרות, הוא הרגע בו מצהיר אחד הצדדים על העדפותיו המיניות.

 

אני למעשה בודק אם מקבלים אותי, בכל פעם מחדש

“בכל פעם, זאת יציאה חדשה מהארון” מסביר ש. את כאבו. “בכל פעם כשאני מצהיר על עצמי כ’גיי’ בפני מישהו, אני למעשה בודק אם מקבלים אותי”. זה תמיד מלווה בחרדה מפני דחיה ותחושה של חוסר ערך. “ברגע הזה אני מרגיש מושפל, לא באמת שווה”.

ש. הוא גבר בן 32, עובד בכיר בחברת הייטק מגדולות בארץ, מספר כי הוא תמיד מצהיר על העדפתו המינית מבלי שנשאל. “כבר בהתחלה אני מודיע את זה כדי שיהיה ברור”. ש. מודע לכך שרגע הצהרתו משפיע ביותר על האמון שייתן באחרים.

בנוסף, ש. “המצהיר” יורה את העדפתו המינית, מקבל הזדמנות ראשונה ומידית לבחון את נאורותו של העומד מולו. “הנבחן” לעומתו, מוכרח לשלוף במהירות תגובה שתשאיר אותו רלוונטי כ”נאור”. אם התשובה תמצא חן בעייני “המצהיר”  אם “הנבחן” לא ירתע או יחמיץ פנים, תינתן ההזדמנות לידידות ביניהם. ידידות חדשה בין בעלי העדפה מינית שונה המתבססת מראש על שונות ומבחני קבלה ומתחילה בנקודת שפל.

 

למי אכפת אם אתה גיי?

למה מישהו בשנת 2018 חושב שעליו להצהיר בפני אדם אחר על העדפתו המינית? או מרשה לעצמו להתקיף אנשים במידע אינטימי על חייו המאוד פרטיים וכל זאת מבלי שנתבקש לכך? למי אכפת אם אתה גיי?

האם הסטרייט לוחץ ידו של מישהו ומצהיר “אני סטרייט”, “אני מעדיף לקיים יחסי מין עם נשים!”. מה מקבל המידע אמור לעשות עם המידע הזה ולמה הוא מועיל?

האם לא הגיע הזמן שהבעלות על יחסי המין תחזור למי שמקיים אותם, בכל דרך שיבחר ותישאר עניינו הפרטי? וכן, יש כמובן הבדל בין הצהרה או דיווח לזרים על העדפה מינית לבין מצב חברתי שבו אדם מתבקש לציין את מינו של בן/בת הזוג, אם יש כזה. “אני ובן זוגי או בת זוגתי נסענו…היינו ב..מזמינים אתכם”…

 

מי שרוצה להשתחרר מסטיגמה מגדרית חייב להפסיק להשתמש בה ולהפסיק להצהיר ללא צורך על העדפתו המינית. להצהיר על העדפה מינית זה בדיוק כמו להצהיר על עדה, דעות פוליטיות או מצב כלכלי.

כשמדובר בשני “סטרייטים”, הם לא מצהירים אחד בפני השני על העדפה מינית כלשהי. אין כל גאווה או אי גאווה בהעדפה מינית, זה לא פשע וגם לא הישג.

תחת הכותרת ‘גיי’ המבודחת או ‘הומו’ המבישה, מתחבאים אלה שחייהם התנהלו בתוך הארון ועדיין מתקשים לצאת החוצה ולחיות תחת השמש באופן חופשי ולגיטימי כמו כל אחד אחר. כל הגדרה מעצם הגדרתה היא מפלה ומקבעת. הגיע הזמן, שבחברה נאורה באמת תופסק חובת הדיווח על העדפה מינית כזו או אחרת מתוך כבוד מלא לבחירתו של כל אחד לחיות את חייו ללא שמץ של ביקורת או שיפוטיות להעדפותיו המיניות. מתוך כבוד הדדי וחופש בחירה. מקיימי יחסי המין באשר הם, הגיע הזמן להתבגר ולקחת אחריות. די להצהרות, למחאות. די להשפלה. אפשר להסתפק בלהיות בן אדם. זה לגיטימי. כל אחד יכול להיות מי שבא לו להיות מבלי להיות חייב להסברים, להסתתר או להצהיר על כך. אפשר להסתפק בשם, מצב משפחתי וכתובת מייל…